רב פעלים

ربی زبانی جواب ربی یوسف چیم کی طرف سے

תולדות רבי יוסף חיים

הרב יוסף חיים מבגדאד (כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול

ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים

ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם. מכונה הבן איש חי על שם

ספרו. נולד בבגדאד למזל טוב ולרב אליהו בן הרב משה חיים, אשר שימש כרבה

הראשי של בגדאד בסוף המאה השמונה עשרה ובראשית המאה התשע עשרה. דודו היה

הרב עבדאללה בן משה חיים. כאשר היה כבן שבע נפל לתוך באר עמוקה תוך כדי

משחק אך ניצל. בהיותו בבור נדר שכשיצא מהבור יקדיש את כל חייו ללימוד

תורה. את ראשית לימודיו התחיל בתלמוד תורה אצל דודו, אחי אמו, הרב דוד חי

מאיר יוסף ניסים סלמאן מעתוק. בגיל 14 התקבל לבית המדרש לרבנים "בית

זלכה" בראשותו של הרב עבדאללה סומך, והיה לתלמידו המובהק. מסופר כי אביו,

הרב אליהו, התכתב בשאלות הלכה עם הרב חיים פלאג'י, רבה הראשי של האימפריה

העות'מאנית. אביו ידע על גדלות בנו בתורה והתייעץ עמו באחת השאלות ששלח

אליו הרב חיים פלאג'י. יוסף חיים הבן שלח תשובה מפורטת בשמו, ולאחר מספר

ימים שלח גם אביו תשובה. הרב חיים פלאג'י השיב לרב אליהו שבנו הקדימו כבר

והוא עתיד להיות ענק בתורה. בשנת ה'תרי"א (1851), בגיל 17 נישא לרחל, בתו

של הרב יהודה סומך (דודו של רבי עבדאללה סומך), ולהם נולדו בן ובת.

התפרנס משותפות עסקית עם ארבעת אחיו. אף על פי שלא היה שותף פעיל בניהול,

הקפיד שהשותפים הפעילים ינהלו על פי ההלכה. סירב לקבל שכר כרב קהילה,

ומימן את הוצאות ספריו מכספו. מטעמי צניעות, לא העסיק בביתו משרתות מעל

גיל 12 ומתחת לגיל 60 משום שלא רצה להכשל באיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם

ואחרי עיניכם" (באותה תקופה רווחה החזקת משרתות ערביות בקרב יהודי

בגדאד). הרב יוסף חיים היה בקשר רציף עם מקובלי ישיבת המקובלים בית אל

בירושלים, אימץ ממנהגיהם והנחיל אותם ליהודי בבל.

הרב הזכיר תדיר את ארץ הקודש בדרשותיו, ודאגתו לשלומם של היושבים בה

הייתה רבה. ולא רק בדיבורים באה לידי ביטוי אהבה זו אלא גם במעשים. הרב

יוסף חיים נהג לשלוח את ספריו לדפוס בירושלים ובכך לעזור בפרנסת אנשי

ירושלים ולהביע את מעלתה וקדושתה של ארץ ישראל בעיניו. כמו כן הקפיד כי

כל הכספים אשר נאספו בקופות ארץ ישראל אכן יגיעו ליעדם על ידי שד"ר

(שלוחי דרבנן מארץ ישראל), ותמך רבות מכספו ואף שידל נדיבים מבני קהילתו

לבנות בארץ ישראל. בהשפעתו תרם הגביר יוסף אברהם שלום מכלכותא את כל הונו

להקמת ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים, וזאת לאחר ששכנע אותו כי

עדיף להשקיע בדבר לטובת הנשמה היהודית מאשר לגוף (במקור רצה הגביר להקים

בית חולים). הרב יוסף חיים רכש בית וכרם בחברון שבארץ ישראל, כדי לקיים

בה מצוות התלויות בארץ.

הספר רב פעלים

רב פעלים הוא ספר שו"ת של רבי יוסף חיים מבגדאד, בעל הבן איש חי. בספר זה

הוא משיב לשואליו מארצות שונות ורבות כסינגפור, הודו, ארץ ישראל ואף

וילנה. ישנם ארבעה חלקים על סדר השולחן ערוך. כרבים מספריו של רבי יוסף

חיים, גם שמו של ספר זה לקוח מפסוק בספר שמואל, המתאר את בניהו בן

יהוידע. הסיבה לכך היא שרבי יוסף חיים ביקר בקברו של בניהו בן יהוידע,

והרגיש שם הארה מיוחדת. והבין שנשמתו קשורה לנשמת בניהו בן יהוידע והחליט

לקרוא לספריו על שמו.